רש"י על בבא מציעא ל״ט א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״א:ו׳ רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״א:ט׳ »

8 לְאֵיתוֹיֵי הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁבוּי שֶׁנִּשְׁבָּה מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו, יָצָא לְדַעַת אֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו. וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אָמַר: בּוֹרֵחַ הֲרֵי הוּא כְּשָׁבוּי. בּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מַאי? אִילֵימָא מֵחֲמַת כְּרָגָא – הַיְינוּ לְדַעַת, אֶלָּא בּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מְרָדִין.

פירוש רש"י על בבא מציעא ל״ט א:ח׳

8 לאיתויי הא דרב נחמן - בורח מחמת מרדין:

9 יצא לדעת אין מורידין - דכיון שהיה שפוי בדעתו ולא צוהו בלכתו לירד לנכסיו ש"מ לא ניחא ליה:

10 בורח הרי הוא כשבוי - שאין דעתו מיושבת עליו מחמת שהוא בהול:

11 מחמת כרגא - שאין לו ממה לפרוע כסף גולגלתו למלך ובורח לפני בוא הזמן:

12 היינו יוצא לדעת - שאין כאן בהלה:

13 מחמת מרדין - שהרג את הנפש ופרסאי הורגין על שפיכות דמים כדאמרינן בבבא קמא דף קיז. מרדין היא רציחה בלשון פרסי וכן מפורש בשערים דרב האי גאון שער מ:

« רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״א:ו׳ רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״א:ט׳ »